<h1>ארחות חיים הלכ' תפילה סימן נ"ג</h1>
<h2>דף לא.</h2>
השויית הקול כיצד. המתפלל צריך שלא יגביה קולו בתפלתו ואל יתפלל בלבו רק שיחתוך הדברים בשפתיו ומשמיע לאזניו בלחש. ירושלמי המתפלל בביתו צריך להתפלל בקול רם כדי ללמד לבני ביתו. ואם היה חולה או שאין יכול לכוין לבו עד שישמיע קולו מותר. ובלבד שלא יהיה בצבור כדי שלא תטרף דעתן מקולו. ירושלמי המתפלל בתוך ביתו כאלו מקיפו חומה של ברזל. והא תני צריך אדם להתפלל במקום שהוא מיוחד לתפלה כאן ביחיד כאן בצבור כלומר דוקא בצבור צריך שיהיה להם מקום מיוחד לתפלה אבל יחיד יכול להתפלל לכתחלה בביתו אע"פי שאינו מיוחד לתפלה ובלבד שיהיה נקי ע"כ. וכתב הר"ש ז"ל וצריך ליזהר שיהיה מתפלל בשעה שהצבור מתפללים שהלכה למשה מסיני שאין תפלתו של אדם נשמעת אלא בצבור ע"כ.
